קטגוריה: הצעות למפגשים

כלב בשבילי…סיפורים על מפגשים עם כלבים…אם הכלב יכול היה לדבר, מה היה אומר? (כל מה שיאמר הוא השלכתי מעולם התוכן הפנימי של האומר).

כלב בשבילי…
סיפורים על מפגשים עם כלבים.

אפשרות א'

מוטיב האנשה-

הנחייה

כל אחד כותב על פתק משלו.

אם הכלב יכול היה לדבר, מה היה אומר?
(כל מה שיאמר הוא השלכתי מעולם התוכן הפנימי של האומר)
ניתן להניח סביב התמונה את כל האמירות ולעודד שיח משתף.
הפעילות יכולה לחזר על עצמה כטקס פתיחת מפגש: מה אומר הכלב היום?

אפשרות ב'

יצירת סיפור חיים של הכלב.

הנחייה

כל אחד מבני הקבוצה מספר באופן דמיוני מידע כלשהוא על חייו של הכלב.
רצוי לכתוב את הסיפור,לצלם את הקלף ולהדביק אותו כחלק.
ניתן לחזר על הפעילות וליצור סיפורי יומי/שבועי.

אפשרות ג'

קלפי חיות גלויים

הנחייה

בחרו קלפי חיות שהכלב רוצה אותן לידו  והניחו סביבו.
בחרו קלפי חיות שהכלב לא רוצה לידו.דברו על הסיבות.
הוסיפו כל רעיון אחר לבחירת הסביבה החברתית לכלב עי קלפי התמונות.
כל בחירה תלווה בשיתוף ובשיח.

אפשרות ד'

קלפי מצבים גלויים

• בחרו מצבים המתאימים לכלב שבקלף ופתחו שיח.
• בחרו מצבים לכל אחד מהשלבים של כל פעילות. לדוגמה: כשהזאב ליד הכלב באיזה מצב יהיה הכלב? 
• בחרו מצבים המעניקים בטחון והרגשה טובה.שתפו.

סדנת קלפים-שחור ולבן (דגנית יערי)

דגנית אחראית על כל התחום של טיפול באמצעות בעלי חיים בשירות בתי הסוהר. היא פיתחה את ערכת הקלפים מתוך המקום האוניברסלי של בעלי חיים–זה מעורר משהו בכל אחד. זה לפעמים מעורר קירבה, ולפעמים דחייה–אבל זה תמיד מעורר משהו.

האריזה–מגע האריזה, בד פרוותי. יכול להיות מזמין ונעים ויכול להיות מרתיע–למה לעשות את זה לחיה? אבל הבד הוא סינטתי, והמסר הוא–שלא חייבים לפגוע במישהו אחר (במקרה הזה: בע"ח) כדי לעשות לעצמי טוב. בנוסף, "האריזה"–המראה החיצוני–מעורר בנו משהו מיידי, אנחנו רואים אריזה של מישהו, ומיד חושבים עליו משהו.

גלוי או חסוי–דגנית בדרך כלל משתמשת בקלפים כשהם חסויים, כלומר הפוכים. הבחירה היא לא במודע. אנחנו משחררים שליטה, והבחירה היא נקייה. כשהקלפים גלויים, הבחירה היא מושכלת, בשליטתנו, ויש גורמים ש"מתערבבים" בבחירה. יש כאלה שממש חייבות את השליטה ואפשר לתת להם בחירה גלויה.

הפעילות מתאימה לקבוצה ולהתערבות במפגש פרטני

מערכות היחסים בבעלי החיים מתבטאות בדרכים שונות. קיימות מערכות למפגש חד פעמי למטרת רבייה וקיימות מערכות בהן יש נאמנות הדדית שבאה לידי ביטוי בגילויי חיבה, הבאת צאצאים וגידול משותף.
גם אנחנו מכירים וחווים את מושג מערכות יחסים מרגע ילדותינו.
בדרך החיים, אנחנו פוגשים קשת גדולה ורחבה של מערכות יחסים, כשכל אחת מהן מתנהלת בדרך הייחודית לה ומביאה עמה מגוון רגשות ותחושות.
לקראת חג האור, נתמקד במערכת בין שני בני אדם או במערכת עם בעל חיים הנותנת לנו תחושת חוזק ואור. נמקד ונחדד מה מאפשר לנו בקשר להרגיש מוארים ומחוזקים? מה אנחנו תורמים ומה תרומת האחר לחוויה הנפלאה הזאת?
המנחה בוחר כיצד להגיש את הקלפים לפעילות

• קלפי תמונות חצי גלויים חצי חסויים
• קלפי תמונות חסויים
• קלפי תמונות גלויים

הנחייה:
חשוב על מערכת יחסים שמאירה שגורמת תחושה והרגשה טובה.
בחר קלף

• מה האורות? החוזקות? ההרגשה הטובה שהתמונה בקלף מכוונת?
• מה מדגישה ומראה?
• מה החוזקות ומה נקודות האור בקשר אותו בחרת?
• מי אתה בתמונה ומי האחר?
• את מי בחרת כנותן לך אור וחוזק?
• האם תמיד אתם באותם תפקידים?
• מתי זה משתנה?
• מי אתה אוהב להיות מבין השניים שבתמונה?

מטרת המפגש: הפגשת המשתתפים עם ערך הנתינה, התבוננות עצמית בנושאים של נתינה לעומת קבלה.

י'ודא

עיקרי ההתנהלות במפגש: 

פתחתי את המפגש בשאלה מה שלום כולם.
הזכרתי להם שאתמול התחלנו לדבר על תהליך הנתינה. 
י' שיתף אותנו בסיפורו הקשה 
הודיתי לו על כך ששיתף אותנו ואמרתי לו שאנחנו כולנו כאן עבורו ושהיום אשמח לשמוע גם את האחרים. 
החזרתי אותם לקלף של גור הכלבים וביקשתי מהם לחשוב על מה שמעוררת בהם התמונה.
הם התבוננו בתמונה, תחילה התקשו לשתף ולדבר על הרגשות.
כיוונתי אותם בצורה יותר ספציפית, לחשוב על תפקיד של עוזר ונעזר, מטפל ומטופל.
מתי אנחנו שמים על עצמנו כל אחד מהכובעים?
האם נכון לומר שרק כובע אחד מאפיין אותנו, או שהם –  אנחנו מחליפים בין הכובעים במהלך החיים.

א' דיבר ואמר שבאופן טבעי, אדם נולד כשהוא הגור, חסר אונים ונזקק, לאחר מכן הוא הופך
להיות ידיים ומסיים שוב את חייו בצורת הגור.

י' חלק עליו ואמר שהוא למשל אף פעם לא היה "הידיים", הוא תמיד היה הגור, מבית אימו ועד לבית אשתו. פתחנו דיון בנושא של ההשקפות השונות-  איך דברים אמורים כביכול להיות בסדר הטבעי כפי שא' מציין, ואיך לפעמים הדברים מסתדרים בצורה אחרת כמו אצל י'.

גם המשתתפים האחרים השתתפו בדיון,

ק' דיבר על עצמו כידיים עבור ילדיו, כמה הנאה הוא מפיק מכך שקונה להם דברים, מדבר איתם בטלפון, אפילו שהוא רחוק מהם כרגע.

י' הביע את הקושי שלו בלהיות "ידיים" עבור ילדיו שצריכים אותו והטיל ספק ביכולתו לעשות כן.

הוא אמר שכדי לתמוך במישהו, אתה צריך להיות חזק בעצמך, והוא אינו בטוח שיש לו כרגע את הכוחות.

קרן ואני חיזקנו את י' ואמרנו לו שאנו בטוחות כי כשרגע האמת יגיע, הוא יגייס בעצמו את כל הכוחות.
י' סיפר על היחסים עם ילדיו בגיל ההתבגרות, כיצד הוא מתקשר אליהם כל הזמן ולעיתים הם דוחים אותו ואומרים לו שהוא מפריע להם כרגע, הם עסוקים בדברים אחרים. הוא אמר שהתומכים שלו תמיד אומרים לו להתקשר קצת פחות, אך הוא לא יכול להתאפק.
שיקפתי לו את תחושת הדחייה מילדיו, כמה זה קשה כשאתה מנסה להיות "ידיים", לתמוך, ואתה נתקל בדחייה.

א' ביקש לייעץ לי' ואמר שגם לו יש ילדים באותו הגיל, והוא למד שהם כבר לא רוצים רק חיבוקים כפי שהיו בגיל 5, אלא כעת הם צריכים דברים אחרים. הוא סיפר כיצד לא היה מדבר כמעט עם ביתו בת ה 15 וכעת הבין שעליו להתעניין בה, הוא שואל אותה על הלימודים, על החברות שלה ופתאום מגלה שהם מדברים חצי שעה.

דיברנו גם על הצורך שלנו לראות את האחר, לא רק הרצון לתת לו, אלא ההבנה של מה הוא צריך.
החלטתי להוציא את גורי הארנבונים ולתת למשתתפים ללטף.
ע' לקח לו ארנבון, ח' וה' ליטפו את ארנבון נוסף.
שאלתי אותם מה הם מרגישים כעת כשמלטפים את הארנבון.

ע' סיפר שזה עושה לו חשק לטפל, ללטף, להאכיל.

שאלתי מה בארנבון גורם לו לרצות לטפל בו, ע' העלה כי הוא עדין, פגיע.
שאלתי האם מישהו אחר רוצה לשתף ברגשות המתעוררים בו כשהוא רואה את הארנבון הקטן.

י' אמר שהוא מסתכל עליו וחושב "איזה כיף לו". הוא אמר שלגור אין בעיות, דאגות, הוא מטופל, מלטפים אותו.

א' התנגד למה שאמר י' ואמר שזה לא נכון לגבר לחשוב כך.

אמרתי לא' שלכל אחד מותר להרגיש כפי שהוא רוצה, אנחנו לא שופטים, וגם לגברים מותר לרצות
להיות גורים לפעמים. אמרתי להם שכל אחד נמצא בשלב אחר בחיים, ולכל אחד מותר לרצות דברים אחרים

ע' מביע נכונות ובשלות להיות ידיים, י' כרגע מתקשה עם המקום הזה ומביע משאלה להיות גור, שיטפלו בו.
בחרתי לקרוא להם קטע מהספר "ג'יני הכלבה שמצילה חתולים", המדבר על כלבה שאומצה ע"י אדם נכה ששקע לדיכאון עמוק, והיא
פיתחה תכונה מיוחדת- להציל חתולי רחוב חולים ונכים ובכך הצילה גם את החתולים וגם את הבעלים שלה.

המשתתפים הקשיבו בעניין לסיפור וחייכו. דיברנו על הסיפור, מי שם הגור ומי הידיים, ועל כך שגם בעלי החיים יכולים להיות עבורנו
לפעמים ידיים ואנחנו הגורים.

י' נזכר בסוסים שלו שכ"כ אהב לטפל בהם, היה קם לפנות בוקר להאכיל אותם, גם כשהיה מאד חולה והם הרימו אותו בחזרה על הרגליים.
שיקפתי לי' את האור על פניו כשמדבר על הסוסים שלו, כמה משמעות והנאה הפיק מהטיפול בהם,

איך טופל ע"י כך שטיפל. אמרתי לי' שזו דוגמא שהוא כן יכול להיות ידיים למישהו אחר, ואין לי ספק שגם עבור ילדיו הוא יוכל להיות, ואולי גם זה יקים אותו על הרגליים.
למעשה נפרדנו מי' שמשתחרר מהמסגרת בה הוא נמצא, איחלתי לו הצלחה בהמשך הדרך והרבה כוחות.
סיכמנו את המפגש, ביקשתי מהמשתתפים לחשוב על נתינה וקבלה, כיצד הם יכולים להמשיך ולתת כדי גם לקבל בהמשך.
 
קלפי מצבים: אפשר להוסיף את קלפי המצבים כשכל משתתף בוחר באופן יזום או אקראי את המצבים
המותאמים לתיאור הרגשות והתחושות שמביא עמו למפגש.
 
 קלפי  שאלות: מה השאלה או השאלות שהמשתתף מבקש לשאול מתוך התכנים שעולים במפגש
תודה לענת קציר אליאל, על עבודתך ועל נתינתך

בעלי חיים מייצגים ארכיטיפים משמעותיים וחשובים. התוכים הם חלק מבעלי החיים המייצגים את בעלי הכנף. יכולת התעופה שלהם מביאה עמה באופן השלכתי, היבטים ותכנים חינוכיים טיפוליים העוסקים בעולם החופש, ביכולות , ברצונות ובמשאלות כמוסות כמו:

המפגש עם בעלי חיים והקשר הבלתי אמצעי איתם, מאפשר להביא את עולם התוכן של הנעזר ושיח דרך התבוננות השלכתית.
למפגש עם מחלקת העופות בכלל ועולם התוכים בפרט משמעות גדולה ביצירת  קשר ותקשורת המעודדים דיאלוג או שיח פנימי.
בעלי חיים מייצגים ארכיטיפים משמעותיים וחשובים ראה: יונג ואחרים
התוכים הם חלק מבעלי החיים המייצגים את בעלי הכנף.
יכולת התעופה שלהם מביאה עמה באופן השלכתי, היבטים ותכנים חינוכיים טיפוליים העוסקים בעולם החופש, ביכולות , ברצונות ובמשאלות כמוסות כמו: לעוף למקומות בהם חפצים, להיות או לגלות, את ההימנעות מלהיות במקומות מסוימים או במצבים מסוימים במובנים הרגשיים והפיסיים.
ההסתכלות על התוכי ויצירת הקשר איתו מאפשרים את הפעלת הדמיון ואת היצירתיות למקומות בהם רוצים להיות ולהרגיש ובמקומות בהם לא חפצים להיות ולהרגיש.

• אפשר שנרצה לעוף לאיזה מקום
• אפשר שנרצה לעוף מאיזה מקום….

נעזר המחזיק תוכי, מרגיש את ההסתכלות הארכיטיפית שהוזכרה ומהסתכלות זו עולה ומשתקף  עולם התוכן הפנימי שלו במעגלי החיים השונים להם הוא שייך ובהם נמצא.
 היד והכתף של הנעזר מהווים עבור התוכי משאב יציבות ומנוחה ובאופן השלכתי ,מביא אותו לשיח על העולמות היציבים והבטוחים שלו או לחילופין, מביא איתו את חוסר היציבות וחוסר המנוחה בו שרוי. מקום זה מאפשר יכולת להציף רגשות ללא חסמים כיון שהשיח הוא לכאורה על התוכי.
 
"התוכי מטפס לי על הכתף גבוה כי הוא רוצה להיות מלך".כך אומר בני. נער בגיל ההתבגרות המזוהה כאגרסיבי ואימפולסיבי ונעדר וויסות התנהגותי. פה המקום לגעת בתחושת המלך, במשמעות של להיות גבוה ויציב בשיח על הניקור העדין של התוכי. בדיאלוג בין ניקור לניכור, בתגובותיו התקשורתיות הקשבה לשריקתו והשפעת  טונציית הדיבור אליו.
סביר להניח ,כי קול שקט יביא תגובה שקטה של התוכי.
רעש וצעקות יביאו איתם חוסר שקט אצל התוכי ואפשר להתבונן על זה ולשוחח על שרואים.
שריקה ייתכן ותביא תגובה של שריקת התוכי בעיקר אם מתרגלים איתו וחוזרים על תבניות קוליות דומות.
מגע אצבע לבית החזה של התוכי תביא בדרך כלל את עלייתו לאצבע .ההתנהגות תהיה צפויה ככל שהאימון והתרגול יחזרו על עצמם.

דרך היות הנעזר בתפקיד ״ענף״ המהווה מנוחה ויציבות לתוכי, ניתנת לו באופן כמעט מיידי, תחושת משמעות, חשיבות והעצמת הערך העצמי ותחושת :"אני יכו", "אני נותן טוב"… תחושות אלה יוצרות התנסות המותירה חוויית הצלחה ורצון לחזור ולשחזר אותה.

בנוסף לאילו, יש חשיבות גדולה לעבודה עם תוכים תוך היותם מביאים את המקום העדין מבחינת תפקוד מוטורי. תנועות גסות יביאו את התרחקותו של התוכי או את תוקפנותו.
די בהושטת אצבע לבית החזה בכדי לקבל תגובה חיובית.
לתוכי יכולת למידה טובה וניתן לתרגלו ולאמנו לחזור על קולות וצלילים. ניתן אף ללמד אותו בהוראות פשוטות וחוזרות לעשות פעילויות בעיקר כאלה בהן יש התניה ״שכדאית״ לתוכי. כמו: ״תוריד את הראש״ כלימוד ההתניה היא: ליטוף. התוכי והנעזר לומדים את הריטואל ואת ההתניה ושני הצדדים נשכרים.
הם לומדים ומלמדים אחד את השני כי בדרך של הקשבה לאחר מושגת המטרה.
הטיפול בתוכי דורש מגע רב ככל שניתן (כמו ליטוף או החזקה על הכתף או על היד, אצבע, ענף)  וזאת כדי שיתרגל אלינו ויהיה מוכן לשתף פעולה עם ליטופו.
יחד עם זאת ,מבחינת תחזוקה כללית, מזון ומים אין כל בעיה .
ניתן להשאיר כמות שתספיק למספר ימים.
הניקיון של הכלוב נעשה אחת לשבוע והתחזוקה פשוטה ואלמנטארית.
מומלץ בחום רב להכניס עבודה עם תוכי להפחתת אגרסיביות לחוויית גילוי רוך, שקט ועדינות ולפגישה עם תנועות קטנות ומוטוריקה עדינה.

עונת הסתיו מביאה את התעוררותם של החלזונות ואת זיכרונות הילדות שלנו לשירים, לחוויות ולמראות השדה.
כדאי להסביר את העמדות המוטעות שמביא השיר לגבי מזונו של החילזון ( עוגות וממתקים…) יחד עם זאת, אפשר  להתחיל ולהתבונן על התפקיד  והליווי ההורי: אבא ואמא יתנו לך …

•  אפשר לעבוד רק עם קלף חילזון 
• אפשר להביא את תמונות הקלפים ולמיין אותן על פי פעילי עונות השנה.

את עיקר השיחה ניתן לשלוח אל הבית העשוי אצל החילזון  מחומר קרני קשה. ההתבוננות יכולה להיות על כל משמעויות הקושי.
החומר הקשיח של הבית מאפשר התבוננות ושיח ממקום של הגנה וממקומות של שמירה גם בהיבטים פיסיים וגם בהיבטים רגשיים.
אפשר לראות את הבית גם ממקום של חוסר הגנה ולעיתים אף פגיעה.
במקום בו יש ציפייה כי תהיה הגנה ושמירה מתרחשים מקרים פוגעים וכואבים.

 תחילה, המנחים הציגו בפני המשתתפים את הקיפוד מבלי לומר דבר. י': הוא יזרוק עלינו את הקוצים שלו. ר': רק דורבן עושה זאת. א' שאל מה נכון המנחים הדגישו כי לא יביאו חיה שיכולה לפגוע בהם כי חשוב להם לשמור על שלומם של המשתתפים, אך גם קיפוד וגם דורבן אינם יכולים לזרוק את הקוצים

הונח הקיפוד במרכז החדר

י': אני מפחד שהוא יזרוק עלינו את הקוצים שלו.

ר': מה פתאום? הוא קיפוד, רק דורבן עושה זאת.

א' :באמת? מה נכון?

המנחים: לא נביא חיה שיכולה לפגוע בכם. חשוב לנו לשמור על שלומם של המשתתפים, אך גם קיפוד וגם דורבן אינם יכולים לזרוק את הקוצים.

ר' : אז למה אומרים כך?

 המנחים: זו דעה קדומה, דעו שהקוצים הם בסה"כ שערות קשות וכפי שאנו לא יכולים להעיף שערות, כך גם הם.
 

ערך עצמי
פמה צ׳ודרון היא נזירה בודהיסטית המאמינה, כי בידינו נמצאת הבחירה, מה ואיך להתמודד עם אתגרים ומצבים שונים שמציבה לנו הדרך. במעגלי החיים השונים ובמרחבים הטיפוליים למדתי, כי פתיחת הלב מביאה אותנו לידי הגשמה, סיפוק ותחושת מליאות ומשמעות…

הנגיעה בפחדים, בקשיים ובכאבים מהווה עוגן התקדמות, צמיחה וגדילה.

המקום בו אנו מרשים לעצמינו להתבונן על אלה באופן אותנטי, הוא המקום המחונן והמדגיש את החוזקות והיכולות שלנו.
ככל שנהיה ונגדיל את מרחבי החוזקות של עצמנו כמטפלים,מדריכים, מאמנים והורים, כך נהלך בטוח במרחבי הטיפול וההובלה ויהיה ביכולתינו להביא את המודרך למפגשי גילוי מחוננים בהם יחוש ויחווה רגעים של חוזקותיו ויכולותיו,
המקום בו אני מרגיש בטוח ביכולת ההתמודדות שלי עם כל אשר יבוא, הוא המקום בו אני יכול להביא את טוב ליבי, את האמפתיה, את ההתערבות הנקייה, המאמינה והטהורה, את אחסונו של האגו ואת המרחב המאפשר לגיטימציה  לכל רגש ומצב.

דברים אילו יכולים לעמד כפעילות בפני עצמה.אפשר לדון במושגים השונים העולים מתוך הדברים ואפשר לדון במהותם.
זו דרכי כאדם, כאם, כמטפלת וכמדריכה ולכן מצאתי לנכון להביא אותם.
בחרנו  להביא הצצה מעבודתה הטיפולית של שירלי חזיז, שמצליחה לגעת ולהגיע בדרכיה המיוחדות, ברגישותה הרבה ובנקיונה משיפוט. 
במסגרת ההתערבות הטיפולית מקרינה שירלי סרטי טבע שונים.
והצפייה בהם נעשית תוך כדי הנחייה מושכלת לכיוונים רגשיים שונים בהתאם להגדרת המטרות ובהתאם לצרכים.

שירלי משלבת אמצעים וכלים מגוונים מעולם החי כשהסרטים מהווים רק אחד מהם.
רעיון הסרט יכול להתפתח לכיוונים שונים של ״חגיגת תרבות״ על כל משמעויותיה.
בשעה אחת מתרכזת קבוצה גדולה וחווה את חוות היחד בצפייה, בהקשבה, בדיון ובשיח.
ניתן להכין פופקורן ביתי ולפזר תחושה אחרת, נוספת בתוך המרחב הטיפולי.
לקשט את הפחים ולהזכיר עוד פן של ערך.

שירלי עובדת הרבה עם קלפי שחור ולבן העוזרים במקרה שלה להתמודדות עם קשיים שפתיים.

לגלות את החוזקות

קלפי התמונות

כל משתתף בוחר חיה מבלי הוראה מקדימה.
לאחר הבחירה של קלף החיה ,מתבונן כל אחד בקלף ומחפש את מקומות החזקה שלו דרך ובעזרת החיה שבחר.
שאר חברי הקבוצה, מתבוננים בתמונה שבחר ומוסיפים נקודות חוזק שרואים במי שבחר ומשקפים לו.
הזדמנות להקשיב ולראות את מקומות החוזק והטוב של האחר ולומר אותם באופן ישיר.
פעילויות מעין אילו, מחזקות את החיברות הקבוצתית ומתרגלת אמירות מקדמות ומזינות חוזקות.
בנוסף, כל אחד מהמשתתפים מתבונן גם על חוזקותיו שלו דרך הקלף שבחר חברו.
אפשר לעבד בזוגות, בקבוצות קטנות ולשתף במליאה על התהליך ותחושת החוויה.

כלים: קלפי תמונות חסויים, פתקים לבחירות, קופסאות כמספר הקבוצות
כל אחד מהמשתתפים בוחר קלף.

הוראות מנחה הקבוצה

מסתדרים בקבוצות על פי קלפי תמונות החיות.
זוחלים קבוצה אחת עופות קבוצה שנייה יונקים קבוצה שלישית חרקים קבוצה רביעית
במידה ונוצרו קבוצות גדולות, ניתן לחלקן.
הקבוצה הגדולה תציע דרכים למיון נוסף, ותתחלק לקבוצות קטנות יותרעל פי המיון ושהוחלט.
ההחלטה מזמינה מספר שלבים:

1. חשיבה
2. הקשבה
3. בחירה

כדאי להרחיב ולדבר על כל אחד מהשלבים.
אפשר שהמנחה יציע ואפשר שכל הקבוצה הגדולה, תציע מיונים נוספים.
לדוגמה: קבוצת הטורפים, קבוצת הצמחוניים.
התבוננות ונתינה
כל אחד מתבונן על החיה שקיבל ובוחר נקודת חולשה שלו דרך הקלף.כל אחד מתבונן על החיה שקיבל ובוחר נקודת חוזק על עצמו ונקודת חוזק על חבר בקבוצה.
משמעות השם הפרטי ובחירת שם לקבוצה
כל משתתף מספר על הסיבה לבחירת השם שנתנו לו הוריו. מי שלא יודע, מוזמן לשער.
בוחרים חיה המתאימה לשם שלי.
איזו חיה אני בוחר? מה הביא אותי לבחור חיה זו?
בוחרים שם לקבוצה באופן דמוקרטיה
מנחה מזמן את המונח דמוקרטיה. מסביר ונעזר בידע  של חברי הקבוצה.משוחחים על מהות הדמוקרטיה, ובוחנים את החוזקות והחולשות של המשטר. מדברים על שהיה עד כה בפעילות, ובוחנים, אם התנהלה באופן דמוקרטי?
כל קבוצה עושה תהליך בחירות דמוקרטי
כל משתתף בוחר שם  של בעל חיים, שנראה לו מתאים לקבוצה.כל משתתף מסביר, מביא נימוקים ומנסה לשכנע את חברי הקבוצה, כי השם שלו מתאים ביותר. כל הנוכחים כותבים על פתק אחיד את שם החיה המתאימה ביותר לדעתם. כל הפתקים מתרכזים בקופסה שהוכנה מראש. כל הקופסאות נאספות למקום אחד והמנחה סופר את הקולות. יפה לעשות זאת מול הקבוצה, אך חשוב לציין, שזה חורג מההליך המקובל. הכרזת המנחה על השמות הנבחרים.
כעת, לכל קבוצה שם. כותבים מצע קבוצתי:
מה יש לחיה שלנו?
כל החוזקות כל התכונות מראה חיצוני דרכי התנהגות התנהלות חברתית טיפול בצאצאים בית הגידול
הצגת המצע הקבוצתי בדרך יצירתית בפני כולם: חמשיר, הצגה, תשדיר פרסומי, מצגת, פלקט…
בחירות לקבוצה הזוכה.
בחירת קריטריונים בשיח של הקבוצה הגדולה. חוזרים על הליך ההצבעה, הכרזת הקבוצה הזוכה.
אפשר להציב תערוכה המשקפת את התהליך.
אני מצביע כי אכפת לי!
שנבחר תמיד את מי שנכון לנו ואת מה שנכון לנו.   
סוף שבוע נעים דגנית וליאת