קטגוריה: הצעות למפגשים

הפעם נתבונן על חילזון השדה: 
חילזון זה נפוץ בטבע באגן הים התיכון ומערב אירופה, מצפון מערב אפריקה וחצי האי האיברי עד למזרח אסיה הקטנה וצפונית לאיים הבריטים, ובכלל זה גם בישראל. מין זה התפשט לאזורים אחרים בעולם ונהפך לנפוץ גם בהם.‏
הוא אינו בסכנת הכחדה אך בתי הגידול שלו הולכים ומתמעטים.

עונת החורף היא אחת מארבע עונות השנה. זו העונה עם הימים הקצרים ביותר (יחד עם הסתיו) והטמפרטורות הנמוכות ביותר

עונת החורף מביאה איתה שינויים רבים וביניהם שינויים בצמחייה ובבעלי חיים.
ע"מ לשרוד בתקופת החורף בעלי חיים רבים פיתחו מנגנוני הישרדות שונים: 

• אחד האפקטים השכיחים יותר בקרב בעלי חיים ובייחוד בקרב ציפורים הוא הגירה או נדידה. בחורף הישראלי ניתן לצפות בנדידת ציפורים למדינות החמות יותר באזורי אפריקה המשוונית. 
• בעלי חיים רבים נכנסים ל"שנת חורף"- מצב של פעילות מטבולית מזערית, בעלי חיים כגון דובים, עטלפים, צפרדעים ונחשים נכנסים לתרדמת חורף ויוצאים החוצה רק בעונות החמות. 
• בעלי חיים מסוימים אוגרים מזון במיוחד לתקופת החורף: בונים, סנאים ועוד. 
• זנים מסוימים של בעלי חיים משנים את צבעם או את צבע פרוותם על מנת להיות מוסווים טוב יותר. 
• בעלי חיים פרוותיים מגדלים פרווה עבה וצפופה יותר בחורף, עובדה המשפרת את יכולת שימור חום הגוף שלהם, פרווה זו נושרת עם בוא האביב. 
• בעלי חיים מסוימים מנצלים את יתרונות השלג כגון יכולת הבידוד שלו ומתחפרים במחילות על מנת לשמור על חום גופם. 

 והפעם נתבונן על חילזון השדה: 

חילזון זה נפוץ בטבע באגן הים התיכון ומערב אירופה, מצפון מערב אפריקה וחצי האי האיברי עד למזרח אסיה הקטנה וצפונית לאיים הבריטים, ובכלל זה גם בישראל. מין זה התפשט לאזורים אחרים בעולם ונהפך לנפוץ גם בהם.‏
הוא אינו בסכנת הכחדה אך בתי הגידול שלו הולכים.
גוף החילזון רך ורירי, בצבע אפור-חום. גוף החילזון יכול להיכנס כולו לתוך הקונכייה כאשר החילזון בתרדמת או כאשר הוא מרגיש מאוים.
הוא בעל ריאה, לב, כליה ומערכת עיכול.  
על ראש החילזון 4 בחנינים, כאשר הזוג העליון מצויד בעיניים המבחינות בין אור לחושך. והזוג התחתון קטן יותר ומכיל איברי מישוש וריח.
מהירותו המקסימלית של חלזון הגינה היא 1.3 סנטימטר לשנייה (כ-47 מטר לשעה או 0.047 קמ"ש)
החילזון צמחוני וניזון מחומר אורגני הנמצא באדמה, קליפות עצים וצמחייה. הוא יכול לאכול כמעט כל צמח או פרח.
בקיץ נכנס החילזון לתרדמת, לשם הקטנת אבדן הנוזלים הוא מתחפר בקרקע ויוצר ציפוי על פתח הקונכייה שעוזר לו לשמור על לחות. בחורף הוא מנצל את התקופה הלחה והקרה לפעילות, אכילה והתרבות.
 הוא הרמפרודיט, ובעל תאי רבייה (גמטות) הן של זכר והן של נקבה. ההזדווגות נמשכת מספר שעות (בדרך כלל 4-12) ובמהלכה שני החלזונות מחליפים זרעונים. ההטלה מתרחש כ-3 עד 6 ימים אחרי ההפריה. בכל הטלה מטיל החילזון בממוצע כ-86 ביצים כדוריות ולבנות בתוך גומה בעומק מספר ס"מ אותה הוא חופר באדמה. הביצים מכוסות באדמה, ריר וצואה. כעבור שבועיים נולדים הצאצאים ותוך שנה-שנתיים מגיעים לבגרות.‏. תדירות ההטלות תלויה בתנאי מזג האוויר, טמפרטורה ולחות. במזג אוויר נעים ולח החילזון יכול להטיל ביצים פעם בחודש.
חלזון הגינה משמש כמזון למספר רב של בעלי חיים אחרים בהם יונקים קטנים, ציפורים, לטאות, צפרדעים, נדלים וחרקים טורפים.
הוא נחשב כמזיק לחקלאות.
לאחרונה לצערי צבר חלזון הגינה פופולריות כמרכיב העיקרי בקרמים וג'לים לעור, הנמכרים בקרב הקהילה הלטינית ומשמשים לטיפול בקמטים, צלקות, עור יבש ואקנה

משל: טבעו של החתול

בעיר פאס שבמרוקו חי הרמב"ם, והמלך שחי בעיר חיבב אותו מאוד…יום אחד קרא המלך באחד מספרי היהודים, כי "הטבע לא ישונה". נזכר המלך בחתולו, העומד על שתי רגליים ומכין תה ומגישו על מגש. מיד הזעיק אליו המלך את הרמב"ם ואמר לו: "קראתי באחד מספריכם, כי הטבע לא ישונה" בוא אלי מחר ואראה לך כי הטבע כן יכול להשתנות!" …

בעיר פאס שבמרוקו חי הרמב"ם, והמלך שחי בעיר חיבב אותו מאוד. ולמלך הזה היה משהו מאוד מופלא בארמונו- היה לו חתול שידע להכין תה ולהגישו על מגש לאורחים. יום אחד קרא המלך באחד מספרי היהודים, כי "הטבע לא ישונה". נזכר המלך בחתולו, העומד על שתי רגליים ומכין תה ומגישו על מגש. מיד הזעיק אליו המלך את הרמב"ם ואמר לו: "קראתי באחד מספריכם, כי הטבע לא ישונה" בוא אלי מחר ואראה לך כי הטבע כן יכול להשתנות!" אמר הרמב"ם: "אכן, בוא אבוא לארמונך!" והרמב"ם ניחש בחוכמתו הרבה, כי המלך בודאי יראה לו את החתול המכין תה ומגישו. מה עשה הרמב"ם? למחרת, בדרך אל המלך, צד עכבר קטן ושם אותו בתוך קופסא קטנה ואת הקופסא טמן בכיסו. נכנס הרמב"ם לארמון המלך, התיישב ליד השולחן, קרוב למלך ונהנה ממראה החתול שהכין תה והגישו במגש למסובים. והנה כאשר קרב החתול עם המגש לרמב"ם, הוציא הרמב"ם את הקופסה הקטנה, פתח אותה ושחרר את העכבר הקטן. אך ראה החתול את העכבר, מיד שמט מידיו את המגש ביחד עם ספלי התה והחל לרדוף אחרי העכבר. אמר הרמב"ם למלך: " הנה הצלחת לאלף את החתול להתנהג כבן אדם ולהכין תה ולהגישו. אך למראה עכבר אחד קטן, זרק החתול הכל ומיד רץ לתפוס את העכבר, כי זב טבעו של החתול- לצוד עכברים! מכאן הנך למד, המלך, כי הטבע אכן לא ישונה!".

שלב א:
קריאת המשל: "טבעו של החתול״

• מה ניתן ללמוד על החתול מתוך המשל?
• מה ניתן ללמוד על המלך?
• מה רצה הרמב"ם להוכיח למלך?
• מה תפקיד העכבר?

*אפשר לצייר את תמונות המשל.

• איך אני בוחר לצייר את המלך?
• איך אני בוחר לצייר את החתול?
• איך אני בוחר לצייר את הרמב"ם, את העכבר…?
• ועוד כל אשר עולה על ליבכם.

שלב ב:
עם בוא החורף מתקשים לא פעם חתולי הרחוב לשרוד את הקור ואת הרעב.
נתחיל באסוציאציות על חיית החתול.

• מה אנחנו חושבים על החתול?
• מה אנחנו מרגישים כלפי החתול?
• מה אנחנו יודעים על החתול?

נבנה יחד הגדרה לחתול מתוך הידיעות הנאמרות ונוסיף את הידע המקצועי שלנו.

• מה מקום מגוריו? מה בית גידולו?
• מה קורה לחתולים הגרים ברחוב בכלל?
• מה קורה לחתולים בחורף?
• איך אנחנו יכולים לתת מעט ולעזור להם לקראת הימים הגשומים והקרים?

שלב ג:
הכנת בתים לחתולי רחוב ע"י קופסה מצופה בניילון עם בד נעים בתוכו.

שתהיה לנו שנה ברוכת גשמים ונתינה!

האם תהית פעם מדוע האווזים נודדים במבנה V?… אנשים שחולקים כיוון משותף ותחושת קהילה יכולים ללכת לעבר יעדם מהר יותר ובקלות רבה יותר מאלו המנסים ללכת לבד.כמו אווזים… כאשר האווז הנמצא בראש המבנה מתעייף הוא עובר לתוך המבנה ואווז אחר עובר לראש המבנה. אם אנשים היו משתמשים בהיגיון לפחות כמו האווזים הם היו מגיעים למסקנה שבסופו של דבר ההצלחה שלהם תלויה בעבודתם כצוות…

תעופת אווזי הבר

האם תהית פעם מדוע האווזים נודדים במבנה V?
כמו לרוב צורות ההתנהגות של בעלי החיים, הייתה סיבה טובה לכלול את זו באינסטינקטים שלהם.
שכל אחת מהציפורים מנפנפת בכנפיה זה גורם להתרוממות הציפור שמאחוריה. בצורת V כל המבנה מוסיף לטווח  ה תע ופה שלו לפחות 71% יותר ממה שכל אחת מהציפורים יכלה לעוף לבד.בכל פעם שאווז יוצא מהמבנה הוא מרגיש לפתע את המשיכה וההתנגדות לניסיון לעוף לבד…וחוזר מהר למבנה.
אנשים שחולקים כיוון משותף ותחושת קהילה יכולים ללכת לעבר יעדם מהר יותר ובקלות רבה יותר מאלו המנסים ללכת לבד.כמו אווזים… כאשר האווז הנמצא בראש המבנה מתעייף הוא עובר לתוך המבנה ואווז אחר עובר לראש המבנה. 
אם אנשים היו משתמשים בהיגיון לפחות כמו האווזים הם היו מגיעים למסקנה שבסופו של דבר ההצלחה שלהם תלויה בעבודתם כצוות, כשהם לוקחים תורות בעשיית המשימות הקשות וחולקים את המנהיגות. 
אווזים הנמצאים בסוף המבנה צווחים וקוראים בקול כדי לעודד את אלו בחזית להגביר את מהירותם. חשוב לקדם את  "קריאות העידוד מאחור". אחרת זה רק… צווחות.
האווזים נשארים עם חבר הלהקה שאינו בריא עד אשר הוא מסוגל לעוף שוב או עד שהוא מת.כאשר אווז נעשה חולה או נפצע שני אווזים אחרים עוזבים את המבנה ומלווים אותו למטה כדי לעזור לו ולספק לו הגנה. לאחר מכן הם מנסים להתלוות ללהקה אחרת שעוברת בדרכם או מנסים להדביק את הלהקה שלהם.
כדאי ללמוד מיצירתו המופלאה של האל; רק לעצור לזמן ארוך מספיק כדי להתבונן ולתת לאל לגלות לך את נפלאותיו. אתה לא חייב להיות מדען…

1.  נזמין את המטופלים לשיח על משמעותה וכוחה של קבוצה.
2.  נברר את המושגים: להקה ועדר ועל משמעות השייכות.

חרקים חברתיים – בעיקר נמלים, טרמיטים וסוגים מסוימים של דבורים- שמושבותיהם מונות רבבות פרטים וארגונן משוכלל ביותר, מקיימים חלוקת עבודה מפורטת ומדרג ברור. להקות גדולות מצויות גם אצל הרבה עופות ודגים, ומקובלת הסברה שתכליתן העיקרית היא הגנה. לדוגמא, כאשר להקת אימפלות באה לשתות מבור מים, מקום מסוכן תמיד, אחד מחבריה עומד על המשמר: אין הוא מרכין את ראשו לשתות, אלא זוקף אותו כדי לצפות בסביבה. כעבור זמן מה מחליף אותו פרט אחר מהלהקה, ורק אז הוא מתפנה לשתות. בדיקה פרטנית הראתה כי חלוקת הזמן בין תצפית לבין שתייה, מתקיימת באופן שממזער עד כמה שאפשר את שהיית הלהקה בקרבת בור המים. בנוסף,  רבים מבעלי החיים לומדים תוך חיקוי, אשר בלהקה נותן אפשרות רחבה יותר ללמידה מפרטים נוספים החיים בה. היכולת ללמוד מאפשרת לבעל החיים להתאים את עצמו למצבים חדשים שהוא נתקל בהם במהלך חייו. חיקוי הוא דרך למידה חשובה להישרדות, שכן בדרך זו חסרי הניסיון לומדים מבעלי הניסיון. בעלי חיים צעירים נוטים לחקות את הבוגרים, ואילו הבוגרים מאבדים במידה רבה את כושר החיקוי שלהם.  יתרון נוסף הוא עזרה הדדית ותחלופה בתפקידים, לדוגמא: אווזי הבר.

"שְׁאַל-נָא

בְהֵמוֹת וְתרֶךָּ (יסבירו לך); וְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וְיַגֶּד-לָךְ. אוֹ שִׂיחַ
לָאָרֶץ וְתֹרֶךָּ; וִיסַפְּרוּ לְךָ,
דְּגֵי הַיָּם. מִי, לֹא-יָדַע
בְּכָל-אֵלֶּה: כִּי יַד השם עָשְׂתָה
זֹּאת."
איוב' פרק יב, פסוקים ז-ט.

• מה הן הלהקות שלנו בחיי היומיום? מי נמצא בכל אחת מהלהקות שלנו?
• מה ההרגשה בכל אחת מהלהקות?
• מה משמעותה של כל להקה עבורי?
• מה התפקיד שלי בכל להקה? 
• מי אני בלהקה? 

בחירת קלף חיה המשקפת את ההרגשה ואת המקום שלי בלהקות השונות במעגלים השונים בחיי.

שיתוף 

קלפי מצבים גלויים: 

1. בחר את המצבים בהם אני נמצא בכל אחת מהלהקות.
2. שיתוף מרחבי הנוחות והאי נוחות במעגלים השונים.

תודה לסטודנטית גילת משנה שעושה את הפרקטיקום בכלא. 

לפני שנים רבות, ביער עבות שרגל אדם לא דרכה בו, חי לו נחש שכינויו היה "נחש  משקפיים".את האגדה הזו מספרים העכברים, מדור לדור, מפה לאוזן, ביראת כבוד, כדי לתת דוגמא. לצעירים כיצד ניתן לעשות דברים בלתי אפשריים…

שלב א':

מניחים את קלף הנחש
מה הוא מעורר בכל אחד? שואלים שאלות המעוררות שיח והשלכה ליחסים בינאישיים.
מידע על נחשים. את המידע יתנו המשתתפים והמנחה יוסיף.
 

שלב ב':

הקראת סיפור- נחש משקפיים / אירית גצלר

לפני שנים רבות, ביער עבות שרגל אדם לא דרכה בו, חי לו נחש שכינויו היה "נחש  משקפיים".
את האגדה הזו מספרים העכברים, מדור לדור, מפה לאוזן, ביראת כבוד, כדי לתת דוגמא
לצעירים כיצד ניתן לעשות דברים בלתי אפשריים…
ומספרים הם על "נחש המשקפיים", שעלה בדעתו, שאם יחדד את ראייתו, יוכל לצוד את
טרפו בקלות רבה יותר. פנה הנחש בבקשה אל הינשופים, שידע שראייתם חדה במיוחד בחושך,
כדי שיתאימו לו משקפיים. הכינו לו הינשופים משקפיים גדולים, הרכיבם על אפו, ולא הורידם. המשקפיים לא רק שיפרו את ראייתו, אלא גם הסתירו את עיני הנחש שלו הסתר היטב. שמו של הנחש יצא למרחוק כצייד שטרפו לא יכול להימלט מפניו. לא רק שראייתו הייתה חדה וזריזותו קטלנית, הייתה לו גם תחבולה: לעתים היה מעמיד פני ישן מאחורי משקפיו ולוכד את טרפו התמים בערמה.
לעכברי היער הייתה כעת בעיה רצינית. הם הבינו שעליהם לעשות משהו בנדון. התאספו, קשקשו, דברו וצקצקו, ולבסוף החליטו, שלמרות הסיכון הרב יגנבו לנחש את משקפיו. זה לא היה פשוט להוריד משקפיים מאפו של נחש. לאחר תצפית ארוכה, כשחשבו שהוא ישן, שלחו העכברים
מתנדב לגנוב את המשקפיים. הם נעמדו במרחק ביטחון, קפאו על מקומם וצפו במתרחש. העכברון האמיץ הצליח בזריזות רבה, תוך שהוא עוצר נשימתו, להתגנב מאחורי גבו של הנחש, לגנוב את המשקפיים ולברוח. התעורר הנחש משנתו, זקף את צווארו ופקח עיניו. שומו שמים! הוא אינו רואה! כבר שכח איך היו חייו לפני המשקפיים.
 העכברים עמדו וצפו במתרחש ולא העזו לזוז, שמא יגלה אותם הנחש. הנחש מצמץ בעיניו בתימהון. הוא עדיין לא התרגל לאור יום. עיניו היו כל כך יפות… עיניים מהפנטות, זוהרות בגוון הזהב,
בורקות ביופיין ובעוצמתן. החיות כבר לא זכרו איך נראו עיניו של הנחש לפני המשקפיים, והעכברים שהיו הפטפטנים של היער החלו לספר בכל מקום על עיניו המהפנטות של נחש המשקפיים. השמועה הגיעה גם אל מלכת הנחשים. החליטה מלכת הנחשים, שראוי שהנחש הזה יהיה אבי צאצאיה. היא שלחה לקרוא לו והציעה לו להיות מלך הנחשים.
 
וכך הפך נחש המשקפיים למלך הנחשים. משהפך למלך, לא היה צריך עוד לצוד את ארוחותיו,
ושוב לא עמד למבחן כושר הראייה וכושר הציד שלו. הנחש היה נערץ על כל הנחשים ואגדות התהלכו עליו בכל רחבי היער. כעבור זמן מה באו אליו היועצים ואמרו לו: "אנחנו חושבים שכדאי שמלך הנחשים, הידוע כנחש כל כך מיוחד, יעשה משהו למען בני עמו. משהו שונה, משהו נפלא, שיביא גאווה לנחשים. זה מה שמצפים נתיניו הנחשים".
ישב הנחש וחשב. שלושה ימים ושלושה לילות, עד שהגה רעיון. הוא שלח לאסוף את כל נחשי היער. באו והתקבצו כל הנחשים, מכל הסוגים, צעירים ומבוגרים, זכרים ונקבות, כולם באו לשמוע מה יש למלכם לומר.
"מצאתי דרך להגיע אל הירח", אמר להם הנחש. "באמת? כיצד נחשים הזוחלים על אדמה יגיעו אל הירח?" שאלו. יש לי רעיון," אמר להם. על פי הוראותיו, כרכו עצמם הנחשים ראש אל זנב, זה לזה, ויצרו שרשרת ענקית שראשה כלפי השמים. כל נחש נקשר בזנבו אל צווארו של קודמו, זקף את גופו כלפי מעלה ואִפשר לנחש הבא אחריו לכרוך זנבו לצווארו, וכך הלאה. כך טיפסו הנחשים זה על זה עד שהגיעו לירח. אך נגע הנחש האחרון בפני הירח, ניתקה פתאום השרשרת. חלק מן הנחשים נשארו מחוברים אל האדמה וחלק נשארו תלויים מן הירח. משמצאו עצמם הנחשים תלויים מן הירח באוויר ועומדים בפני סכנת התרסקות, העבירו במהירות המסר זה לזה לטפס בשרשרת, כי אין ברירה אחרת, כדי להגיע בביטחון לקרקע יציבה. טיפסו זה על זה עד שהגיעו כולם אל הירח. 
לכן יש לילות, שאם תרימו ראשכם ותביטו על פניו של הירח, תוכלו לראות את דמויות הנחשים
המסתובבים שם עד עצם היום הזה.