תיאור מקרה

נכתב ע"י דגנית ברביעי, 12/03/2014

מפגש מס' 1 – היכרות

למפגש קדמו ראיונות אישיים עם כל מי שנרשם לקבוצה. בתחילת המפגש הצגנו שוב את הקבוצה ואת מהותה, חזרנו על מאפייניה – קבוצה סגורה עם אפשרות לכניסת משתתפים חדשים רק בשני המפגשים הראשונים והדגשנו את חשיבות ההתמדה.
פרשנו על הרצפה את קלפי הטיפול עם תמונות בעלי החיים וביקשנו מהחברים להתבונן בהם מספר דקות. להתבונן בבעלי החיים עצמם, בסביבה בה הם מצולמים, בסיטואציה, בהבעות הפנים ולאחר מכן ביקשנו שכל אחד יבחר קלף/ים דרכם מעוניין להציג את עצמו, לספר על עצמו.

המפגש, על אף שהיה מפגש ראשון, היה טעון מאוד רגשית. חלק מהמשתתפים העלו נושאים מאוד אישיים וכואבים עבורם שפתחו לעיתים שיח בנושא ועל כן לא הספקנו להשלים את סבב ההיכרות – נמשיך אותו במפגש הבא.
י' סיפר על היותו נרקומן. הוא בחר בקלף בו קואלה מטפסת על עץ ואמר כי גם הוא זקוק לאדולן על מנת לטפס על העץ ולהשיג שקט. דיבר על מצבו הנפשי והפיזי ועל הקשיים שחווה בעקבות הורדת מינון האדולן. שוחחנו על אפשרויות של גמילה ועל דרכי התמודדות עבורו.

א' בחר בתמונה של צבים מזדווגים ואמר שהוא מאוד מאמין באהבה חופשית. תוך כדי שיח החל לדבר על חוסר העקביות וחוסר ההתמדה בחייו אך אמר כי זה מאוד מתאים לו וזאת הדרך הנכונה עבורו – ברגע שלא טוב לו, לא להשאר בכוח אלא לעבור לעשות מה שכן עושה לו טוב. שוחחנו על ההבדל בין לדעת להפסיק כשלא טוב לבין לוותר לעצמנו בשל פחד או קשיים.

במהלך המפגש א' סיפר על עצמו דברים ועובדות שהרגישו גם לי וגם לח' לא מציאותיים. נראה שיש איזשהו ערבוב בין מציאות לבין מה שהיה רוצה שתהיה המציאות.
ג' בחר את קלף הקנגורו וגוריה, דיבר על כך שנשפט וקיבל עונש "למען ייראו וייראו" – עונש חמור מכפי שהגיע לו על מנת להרתיע. דיבר על רגשותיו בעקבות זאת, על הלחץ שחווה, על הקושי לקבל את גזר הדין (4.5 שנים בפועל, 3 על תנאי וקנס), סיפר מיוזמתו על כך שזה בעקבות אירוע של אלימות במשפחה אך דיבר על פרטים חלקיים מאוד. שיתף לגבי הקושי והבדידות שחש בעקבות כך שהמשפחה ניתקה עימו קשר. נוצר שיח על בדידות ואיך אנו מתמודדים עימה.

ד' סיפר על אהבתו הגדולה לבעלי חיים ובעיקר לכלבים, התנדב פעם בצער בעלי חיים. זהו מעצר ראשון עבורו, דיבר על כך שחווה תקופה קשה מאוד כיוון שהוא מתגעגע מאוד לילדיו ואינו יכול לראותם כיוון שהם מתקשים להגיע אליו. דיבר בכאב גדול ועם דמעות בעיניו.
סיימנו את המפגש בחיזוקים על הפתיחות והשיתוף העמוק שנוצר. הבטחנו להמשיך את הסבב בשבוע הבא.
תודה לרונית הרטמן ,מטפלת הנעזרת בבעלי חיים

תגובה חדשה