הצבעים שבין שחור ולבן

מצבים • רגשות • שאלות

כלי לעבודה טיפולית אמונית חינוכית

דרך הקלפים

נכתב ע"י דגנית יערי בשישי, 29/11/2013

סדנת קלפים-שחור ולבן (דגנית יערי)

דגנית אחראית על כל התחום של טיפול באמצעות בעלי חיים בשירות בתי הסוהר. היא פיתחה את ערכת הקלפים מתוך המקום האוניברסלי של בעלי חיים–זה מעורר משהו בכל אחד. זה לפעמים מעורר קירבה, ולפעמים דחייה–אבל זה תמיד מעורר משהו.

האריזה–מגע האריזה, בד פרוותי. יכול להיות מזמין ונעים ויכול להיות מרתיע–למה לעשות את זה לחיה? אבל הבד הוא סינטתי, והמסר הוא–שלא חייבים לפגוע במישהו אחר (במקרה הזה: בע"ח) כדי לעשות לעצמי טוב. בנוסף, "האריזה"–המראה החיצוני–מעורר בנו משהו מיידי, אנחנו רואים אריזה של מישהו, ומיד חושבים עליו משהו.

גלוי או חסוי–דגנית בדרך כלל משתמשת בקלפים כשהם חסויים, כלומר הפוכים. הבחירה היא לא במודע. אנחנו משחררים שליטה, והבחירה היא נקייה. כשהקלפים גלויים, הבחירה היא מושכלת, בשליטתנו, ויש גורמים ש"מתערבבים" בבחירה. יש כאלה שממש חייבות את השליטה ואפשר לתת להם בחירה גלויה.

קבוצות- גם בקבוצות כל אחד יכול לעבוד פרטני. למשל, דגנית עשתה קבוצה בנווה תרצה שבה כל אחת בוחרת מערכת יחסים אחת, שעליה היא תעבוד במשך כל חודשי העבודה הקבוצתית. אבל, אף אחת לא אומרת לא לחברות הקבוצה ולא למנחה–איזו מערכת יחסים היא בחרה. העובדה שצריך לבחור אבל לא צריך לשתף, משחררת את הבנות לבחור את מערכת היחסים שבאמת באמת הכי הכי נכונה ומדוייקת להן מבחינת העבודה העצמית. בנוסף, עבור המנחה, אם היא יודעת מהי מערכת היחסים שהמטופלת בחרה–המנחה באה עם מחשבות מראש על אותו נושא וזה יכול לפגוע בטיפול. בקבוצה המדוברת, בסופו של דבר כל הבנות רצו לשתף איזו מערכת יחסים הם בחרו, ואז הייתה גם עבודה על דחיית סיפוקים. היה צריך לסנן את ה"על מי היא מדברת" ובמקום זה לשמוע "מה היא אומרת".

עבודה–התחלנו עם הקלפים השחורים הקטנים. כל אחת בחרה קלף הפוך ולא הסתכלה מה יש בקלף שהיא בחרה. זה קשה–אנחנו רוצות לראות מה יצא לנו. אם יש מישהי שקשה לה במיוחד עם דחיית סיפוקים, והאווירה בקבוצה מספיק נעימה, דגנית אומרת "עכשיו כולם להפוך, שלוש, ארבע, חוץ מ___"–זאת שמתקשה להתאפק... ואז אפשר להעלות את זה–קושי בדחיית סיפוקים. אם אנחנו רואים קלף שלא התחברנו אליו, אפשר להחליף, אבל להניח בצד את זה שלא רצינו, ולהתייחס בסוף לדחייה ממנו–למה?

לאחר שהפכנו את הקלפים, אפשר להחליט להחליף, ואז בוחרים מהשחורים הגדולים קלף שקשור למעגל החיים שיצא לנו בשחורים הקטנים. לוקחים את הקלף שהעיניים שלנו נמשכו אליו ראשון (כשהם הפוכים...) אבל אם זה לא  מתאים לנו אפשר להחליף.
התיאור של הקשר בין התמונה של בע"ח לבין המעגל שיצא לנו–אפשר לעבוד עם זה בכל מיני דרכים. שמחה הביאה משהו שהוא מהכאן והעכשיו, שמאוד נוכח בחיים שלה.
אפשר לבחור בעל חיים אחד ולשאול לאיזה מעגל חיים הוא הכי מתאים? אפשר לבחור מראש מעגל חיים אחד, ותמונה אחת, ולשאול מה הקשר ביניהן. אפשר לבחור כמה בעלי חיים ולראות מה הכי מתאים למעגל כזה או אחר.

שרי העלתה את ה"איקס" שיש בקלף- אם האיקס מורגש כמשהו מאוד נוכח, אפשר מראש בפעילות הבאה להביא אותו ולהמשיך להתייחס דווקא אליו.

לדיתי יצא קלף עם חמישה פילים–דגנית שאלה אותה מי את מבין הדמויות בקלף? ומי הבעל שלה מבין כל הדמויות? אלה שאלות שאפשר לשאול. מה זה אומר שאת מובילה? מה זה נותן לך, מה זה לוקח ממך? האם את רוצה לפעמים לשחרר את ההובלה, לתת לאחרים להוביל אותך ולסמוך עליהם? מה זה אומר שאת באמצע? אפשר בהמשך לפתוח קלפים נוספים, ולראות גם בהם–מי את? מי בעלך? אפשר לפתוח קלפים נוספים ולראות האם בהם המיקומים משתנים או נשארים, האם זה דינמי או קבוע?

בחירת קלף שקשור למערכת יחסים–לבחור מערכת יחסים כלשהי, ולבחור קלף שמראה אותה, מבין תמונות בע"ח הגלויים. בוחרים ארבעה קלפים ירוקים–קלפי מצבים, כשהם סמויים. בקלפי המצבים, אני יכולה להסביר את מה שאת מתחברת אליו ואם אחרים בקבוצה רואים משהו נוסף–מישהי יכולה להזמין את הדוברת לחשוב על דבר נוסף...

אפשר לבחור קלף אחד מקלפי המצבים ולשאול רק עליו: מה זה אומר בשבילכן "לצעוד לבד?" אפשר לשאול גם, איזה חיה את כשאת צועדת לבד? יש כאלה שיבחרו חיה זוחלת, כי צעידה לבד היא ממקום חלש אצלם, ויש כאלה שיבחרו חיה חזקה שהולכת בגאווה עם ראש מורם. אפשר גם להכניס פה את מעגלי החיים–באיזה מעגלי חיים את צועדת לבד?

קלף הדבורה והפרח–מה הדבש שאני מביאה למערכות יחסים? איזה צוף אני שואבת ממנה?

אפשר לבחור קלף קבוע שאיתו כל שבוע לפתוח או לסגור מפגש. קלף הגוזל- זאת צעקה של סבל או של שמחה? מה את מבקשת השבוע, מה את מקבלת עלייך לשבוע הבא? אפשר לכתוב ולהצמיד לקלף עם אטב, ולהביא שוב שבוע הבא, לשאול האם זה עדיין ככה? מה קרה, מה השתנה?

להישאר עם אותה מערכת יחסים ולבחור ארבעה קלפים כתומים- קלפי שאלות (סמויים). לסדר את השאלות לפי סדר עדיפות מלמעלה למטה. אפשר לבחור שאלה שהכי חשובה לנו ולחשוב עליה, אפשר לבחור שאלה שאנחנו לא רוצים לחשוב עליה כרגע, היא קשה לנו מדי.

יש שאלה "מה הפסולת שאני מייצרת" ויש שאלה "מה הדבש שאני מייצרת"–בחיים יש איזון. בכולנו יש את כל הצדדים. כששואלים שאלה, אפשר לחזור למעגלי החיים–מה הפסולת שאני מייצר בכל מעגל? מה נותן לי כוח, בכל מעגל? ואפשר תמיד לבודד ולעבוד עם קלף אחד.

אספנו את כל הקלפים ובררנו מתוכם את קלפי תמונות בע"ח, שיש בהם שני פרטים.  פרסנו את כל קלפי השאלות על השולחן, גלויות. כל אחת צריכה לבחור שאלה שהיא רוצה לגעת בה כרגע. תוך כדי שאנחנו בוחרות דגנית ביקשה גם לבחור קלף עם שאלה שנותנת לנו כוח, והדגישה שאנחנו מסיימים כל מפגש, עם משהו שנותן לנו כוח.

לגבי הקלפים שיש בהם שני פרטים–עבודה על מערכות יחסים. אפשר לבחור קלפים סמויים ולדבר על איזו מערכת יחסים יש פה ומה זה אומר.

קלף שבחרנו והחלטנו להחליף אותו- אפשר לשים בצד ולהעלות אחר כך אותו עם השאלה למה החלפנו אותו. מה זה העלה בנו? לדוגמה- קלף של חיה- העלה בנו גועל. איזה חיה אני כשאני חשה גועל? באיזה מעגל חיים אנחנו חשים גועל? וכו'.

במערכת יחסים- כשאנחנו מרגישים כעס כלפי מישהו, ואנחנו מאשימים אותו- אנחנו שמים עליו אשמה, וזה לא לטובתנו. לדוגמה התאמצנו בשביל מישהו והוא לא אמר תודה. אפשר לעקוץ אותו על זה ולהפיל עליו אשמה, ואז הוא מרגיש לא נעים, ולהביא אשמה לתוך מערכת יחסים זה לא טוב, זה מעכיר אותה. אפשר במקום זה, לאחל לאותו אדם שהתאמצנו בשבילו, שיהנה ממה שנתנו לו. ואז הוא ייזכר לבד להגיד לנו תודה, ואנחנו "לימדנו אותו את הלקח" בדרך נעימה ולא מעכירה, ונתנו לו עוד דבר- גם את המאמץ, וגם את האיחול.

מה יכול להתאים יותר לקהל יעד פחות אינטליגנטי?

"איזה חיה אני היום?"–עבודה רק עם קלפי התמונות.
אפשר לעזור לפשט את הקלף שיצא- אם יצא קלף שאלה שנראה מסובך או מורכב, אפשר להסביר אותו.

לסיום, דגנית בחרה לדבר על הקלף של חיה שנטרפה- קלף שכביכול נראה מאוד מבהיל. אבל אפשר להתייחס לקלף הזה אחרת- ולראות דווקא את הכוחות: מה שאף פעם לא מתכלה. הקרניים והשיניים–שאלה בעצם הכוחות שלנו, וגם כשאנחנו נפגעים, כשטורפים אותנו, אנחנו בעצם יכולים להתחזק מזה.

תגובה חדשה