הפרויקט החל לפני כשמונה שנים בכלא "אופק" לבני נוער. זו השנה השלישית בה הוא קיים בכלא "נווה תרצה" לנשים.
האסירות בכלא נמצאות בתנאי מחייה סגורים, סובלות מבדידות, חוסר חיונית ולעיתים רגשות אובדנות. גידול הדגים בתא מעניק לחייהן משמעות, מפר בדידות ומעודד התגייסות, אחריות, התמדה- עזרה בעיצוב התנהגות. צפייה בדגים השוחים באקווריום מהווה בנוסף פעולה מרגיעה.
כאשר הוכנס הפרוייקט ל"נווה תרצה", אסירת העולם ר' קיבלה דג קרב לגידול אישי. ר' קראה לדג שלה 'דינו' וניהלה אחרי יומן מעקב. היא התייחסה אל הדג כאל בעלה והעלתה על הכתב את מסכת חייה ואורח החיים בכלא.
- בעלה היה מתעלל בה- היא הפכה אותו לדג שאינו יכול לדבר / לפגוע בה.
- כעת היא מנהלת את חייו של הדג ("בעלה")- מאכילה אותו, מאלפת אותו.
היא מתארת כיצד אילפה את הדג לעשות את עצמו מת כאשר הסוהרים מגיעים לעשות חיפוש בתא שלה, בדיוק כפי שהייתה מסמלת לבעלה להתחבא כאשר שוטרים היו מגיעים לעשות חיפוש בדירתם.
תהליך ההעברה נתן לה כוח רב. מאז הטיפול בדג היא חדלה מניסיונות ההתאבדות והפסיקה לחתוך לעצמה את הורידים..
הנשים ב"נווה תרצה" בודדות, מנותקות ואין להם ביקורים. האסירה מ' תיארה את יחסיה עם הדג שלה: "לפחות הדג מחכה לי כשאני באה לחדר".
הנשים האלו היו כל חייהן תלותיות ונזקקות- כעת יש מישהו שנזקק להן ותלוי בהן- רק בזכותן הדג יחיה.
ש' מתארת שכל יומיים בשעה 17:00 היא לוקחת את המשאף של שותפתה לתא ושם לדגים שלה חמצן באקווריום- מדגיש את מידת הטיפול והדאגה לדגים שלה.
בכלא "אופק" נראה כי דרך הטיפול בדגים הנערים לומדים ומיישמים עבודה על ניקיון והיגיינה אישית. הצורך בניקיון האקווריום דומה לאופן בו הם צריכים לשמור על ניקיונם וניקיון הסביבה. לוח הזמנים הכרוך בטיפול בדגים מאפשר שמירה על לוח שמנים אישי- אחרי שאני מאכיל את הדג בבוקר אני מצחצח שיניים וכדומה.
פעולת חיפוש המקום להנחת האקווריום מדגישה גם היא את מידת הדאגה- האסירות דואגות כי האקווריום יהיה ממוקם ליד החלון כדי שיהיה לדגים אוויר, במקום יפה שיהיה לדגים נעים ומקום בטוח כדי שלא ייפול.
בתהליך ההעברה האסירות בעצם דואגות למקום האיש שלהן- מה אני צריכה לעשות לעצמי כדי שהמקום שלי יהיה טוב יותר?
הטיפול הקבוע בדג אינו מצריך משאב של איש טיפול קבוע, ישנו דיאלוג של האסירה עם עצמה- דרך הכתיבה ביומן התיעוד היא מעבדת את התהליכים המתרחשים עם הדג.
